את הלילה בילינו ליד העיר אלברט לי במינסוטה בבקתה בחניון של רשת Koa, רשת של חניונים ברחבי אמריקה שידועים בסטנדרט גבוה. הם מיועדים בעיקר לקראוונים ואוהלים אבל יש להם גם מספר בקתות לאלו שרוצים לחוות את חניון הקמפינג אבל עם הנוחות של לינה בבקתה. זו בהחלט היתה חוויה אחרת. החניון נעים מאד וטובל בירוק. כל הירוק הזה היה משובב נפש אחרי המראות המדבריים והחום הכבד ביום הנסיעה הקודם בדקוטה הדרומית. חבל רק שהחניון קרוב מדי לכביש הראשי, כביש מספר 90. אם הוא היה רחוק יותר מהכביש זו היתה יכולה להיות חוויה נהדרת.
עזבנו את החניון והמשכנו בנסיעה דרך מינסוטה מזרחה. החום הכבד נשבר והיה שמשי ויפה עם שמיים כחולים אבל לא חם מדי. גם במינסוטה תחנות המנוחה לאורך הכביש הראשי מוקמו בנקודות נוף יפהפיות ונהננו מהמראות בירוק ומההתחלה של צבעי הסתיו. אלו היו המראות בתחנת המנוחה אנטרפרייז.
בעקבות מזג האוויר הנעים החלטנו להוסיף הליכה לנסיעה של היום. אז מה אם החלטנו לנסות להגיע באור למלון הבא. לפרוק את כל הציוד מהרכב (ויש הרבה ציוד) לאור היום זה לחלשים. חוץ מזה נינה, שרגלה העדינה נחבלה קלות בימים האחרונים וניסינו לוודא שהיא נחה ומחלימה, כבר הראתה סימני התאוששות והלכה בלי שום בעיה, אז החלטנו שלכולנו תועיל הליכה קלה. עצרנו לפני חציית נהר המיסיסיפי, המהווה את הגבול בין מינסוטה לוויסקונסין. הגענו לפארק Great River Bluffs State Park בעיר La Crosse ועשינו את המסלול ל King's Bluff. זהו מסלול קל ונעים, לא ארוך מדי (2.5 מייל הלוך ושוב) שמטפס במתינות לאחד הצוקים, לתצפית נהדרת על הצוקים האחרים ועל נהר המיסיסיפי. מהצד השני צופים בעצים המתחילים להחליף לצבעי סתיו בערבה הגדולה, שגרמה לי להזכר בסידרה האהובה "בית קטן בערבה" שצולמה במינסוטה (למרות שהספר עליו היא התבססה מדבר על ערבה אחרת, בקנזס). נינה פגשה כמה כלבים אחרים במסלול, שנראה כפופולארי מאד בקרב בעלי כלבים. היא קיבלה מחמאות על כמה שהיא חמודה וכהרגלה הגיבה באדישות רבה, היא לוקחת את זה כמובן מאליו. נשאלנו לגבי הגזע שלה, וכשעניתי שאני לא יודעת כי היא נמצאה ברחוב, נעניתי בקולות "אווו" נרגשים, וכמה טוב שהיא מצאה אנשים טובים שיגדלו אותה. נינה נתנה מבט של "כן, הם בסדר, יחסית".
Comments
Post a Comment