השדרה הלאומית בוושינגטון די. סי.

 הטיול שלנו הוא טיול טבע. זה מה שאנחנו אוהבים לעשות, לטייל בחיק הטבע בין הירוק והנופים והרחק מהתנועה והצפיפות וההמונים (למרות שיש מסלולי טיול, במיוחד במקומות בהם העונה קצרה כמו ניו אינגלנד בשלכת, שהם עמוסים מאד... ועדיין זה שונה מאד מהצפיפות בעיר). אבל עיר הבירה של ארה"ב בכל זאת זוכה למעמד מיוחד, והחלטנו לעבור דרך וושינגטון די. סי. ולעשות את הטיול היומי שלנו עם נינה בשדרה הלאומית, הידועה בכינויה "המול". 

תחזית מזג האוויר השתנתה כל הזמן, ולא היינו בטוחים שנוכל לעשות את העצירה הזו. תחילה דובר על סופת רעמים וברקים, ואז כמובן חשבנו לוותר על העניין. ואז התחזית השתנתה למזג אוויר בהיר ונעים במשך היום, וסופה שתתחיל רק בצהרים, והיינו בספק, האם נספיק לסיים את הטיול עד תחילת הסופה. לבסוף התחזית דיברה על הסופה שתתחיל רק ב 8 בערב, ונפלה ההחלטה לעבור דרך העיר. קיווינו להגיע ולעזוב באמצע היום ולהמנע מהפקקים של תחילת וסוף יום העבודה.

הגענו לחניון Washington Monument Parking בקצה הצפון מזרחי של אגן הגאות של נהר הפוטומק. האגם המלאכותי הזה מוקף בעצי סאקורה, עצי דובדבן יפניים שהפריחה היפה שלהם באביב מושכת מבקרים רבים. בוריס ביקר שם בעבר באביב וצילם תמונה נפלאה של פריחת הדובדבן בשקיעה שמשתקפת במים השקטים של האגם.

ידעתי שזה הסתיו ולא האביב, ושלא תהיה פריחה, אבל קיוויתי לצבעי שלכת יפים שישתקפו במים. זה לא מה שקרה - העצים לא היו בשלכת עדיין, והמים היו סוערים למדי ללא כל השתקפויות.

משם התחלנו סיבוב הליכה בין האתרים העיקריים בשדרה שאורכו היה כ 3 מייל.

מזג האוויר היה נעים כמובטח ויכולנו לצלם את אנדרטת וושינגטון, או האנדרטה הלאומית, עם שמים כחולים.

האנדרטה הוקמה לזכרו של נשיא ארה"ב הראשון ג'ורג' וושינגטון. בזמן בנייתה היתה האנדרטה המבנה הגבוה ביותר בעולם.

לאחר שצילמנו את האנדרטה התחלנו להתקדם לכיוון מערב. עברנו את אתר הזכרון למלחמת העולם השניה.

 האנדרטה נחנכה ב 2004. היא כוללת 56 עמודים, עמוד לכל מדינה וטריטוריה של ארה"ב, ושתי קשתות, אחת לכל חזית של המלחמה - האטלנטית והפסיפית. העמודים והקשתות סובבים רחבה עגולה. 

ממערב לאנדרטה משתרעת בריכת ההשתקפויות, כשמעברה השני אנדרטת לינקולן.

צעדנו לאורך בריכת ההשתקפויות עד לאנדרטת לינקולן. האנדרטה בנויה בסגנון יווני ובמרכזה פסל יושב של אברהם לינקולן, הנשיא ה 16 של ארה"ב, ומי שאחראי לביטול העבדות ומניעת פירוק של ארה"ב במלחמת האזרחים. 

מהצד המערבי של בריכת ההשתקפויות ניתן לראות את אנדרטת וושינגטון משתקפת בו.

צעדנו חזרה מזרחה לאורך הצד הצפוני של בריכת ההשתקפויות. המשכנו לכיוון פארק הנשיא ועברנו דרך אנדרטת הזכרון לחללי מלחמת קוריאה.

פנינו צפונה דרך פארק הנשיא לעבר הבית הלבן. ניתן לראות את הבית המפורסם מרחוק, דרך הגדר, כך שהמראה לא מרשים במיוחד. במשטח הדשא הגדול של הפארק הנשיאותי מתקיימים ארועים והפגנות, אך באותו יום היה שקט ורגוע.

חזרנו דרומה דרך הצד המזרחי של הפארק הנשיאותי לכיוון אנדרטת וושינגטון. עברנו דרך גן הידידות האמריקני-גרמני, המכיל צמחים מקומיים אמריקנים וגרמנים. זהו פארק יפה ופסטורלי עם אגמים וקצת צבעי שלכת, המושך אליו גם עופות מים שונים.

התקרבנו לאנדרטת וושינגטון לתמונות אחרונות. גם ליד האנדרטה יש מספר עצי דובדבן, והופתענו לראות אותם פורחים בסוף הסתיו.

חזרנו לכיוון הרכב והתחלנו להרגיש פה ושם טיפות מים קטנות. השמיים אכן האפירו והתקדרו במהלך הסיור. היה עדיין רק בסביבות 5, וכזכור מזג האוויר היה אמור להשאר יפה עד מאוחר יותר בערב. אבל החלטנו לא לסמוך על התחזית והגברנו קצב לכיוון המכונית.

ברגע שנכנסנו לרכב התחיל גשם שוטף בעוצמה מטורפת, כאילו מישהו שפך עליו דליים של מים. ככה זה נראה מתוך הרכב - הגענו בדיוק בזמן!